לפני מספר ימים העלתי סדרה של סטוריז לעמוד האינסטגרם שלי
בהם סיפרתי על החודש המאתגר שעובר עליי דרך התמונות שצילמתי במהלך החודש הזה.
הסטורי האחרון דיבר על כך שלמרות שזה היה חודש מאתגר ולפעמים בכלל לא היה לי כוחות לעצמי אבל בכל זאת ההרגל שלי ״לשלוף״ את הטלפון ולצלם רגע מסוים שאני מזהה שהוא ריגש או שימח או סתם העלה חיוך על פניי השאיר אותי עם ארסנל תמונות של זיכרונות משמחים בסופו של דבר.
קיבלתי מלא תגובות מנשים מדהימות ששלחו לי המון אהבה וחיבוקים של תמיכה וברוב ההתכתבויות חזרה השאלה ״איך את יודעת לזהות את הרגע הזה?״
אז הנה אני פה בשעה 6 בבוקר עם הקפה שלי במרפסת אחרי שהשקתי את העגבניות ואת המליסה ואת הגרניום הלימוני פתחתי את המחשב ואנסה לפצח את הנוסחה הזאת בשבילכן( טוב אל תהיו קטנוניות , אין לי עדיין תמונה שלי משקה אדניות , מבטיחה להשתפר 😜).
בואו נפצח את הנוסחה
כשלב ראשון אני ממליצה לך לדפדף בתמונות שיש בטלפון שלך ולנסות לזהות את הרגעים האלה בתמונות שכבר צילמת .
כל אחת ואחת מאיתנו מונעת מרגש אחר אך אני מאמינה שרובינו נמצא את אותה חלוקה לקטגוריות באלבום הפרטי שלנו .
הדברים שמעלים חיוך אצלי למשל: הרגעים הנדירים שבהם הילדים שלי נמצאים באינטרקציה כלשהי שלא כוללת מילים ״אידיוט״ או ״לך מפה״,
עלה חדש שצמח על הצמח שלוקח לו הרבה זמן להצמיח עלים חדשים, אור שנכנס דרך החלון ומאיר קטע מסוים בחדר.
אלה הם הדברים הקטנים שפעם רק הייתי נפעמת מהם ביני לבן עצמי, מחייכת רגע וממשיכה הלאה, לפעמים גם לא הייתי זוכרת אחר כך שהרגע הזה התקיים.
הריי אנחנו מוצפים מידי יום בכמויות אין סופיות של אינפורמציה וכבר הוכח מחקרית שהמוח שלנו תמיד יעדיף לזכור או לשלוף זיכרון שלילי מתוך המנגנון ההישרדותי האבולוציוני בשביל לשמור עלינו מסכנות – קוראים לתופעה הזאת ״הטיה שלילית״.
מאז שנחשפתי למידע הזה לפני מספר שנים תוך כדי חיפוש הקשר בין הזכרונות הנעימים ו ה״well being״ שלנו, הגעתי למסקנה שאם אצלם את הרגעים הקטנים שמרגשים ומשמחים אותי, אתן להם ולו קצת יותר תשומת לב ממה שהייתי רגילה – הם יהיו אלה שיישארו בזיכרון שלי.
ככל שאתן להם יותר משקל , אשים לב למה שקורה סביבי באותו רגע ואבדוק את כל החושים שלי , ככה הם ישארו איתי לאורך זמן.
שאלות לדוגמא:
איפה אני נמצאת ?
מה אני שומעת?
איזה ריח יש באוויר?
האם אכלתי הרגע משהו ויש לי טעם מסוים בפה?
מי נמצא איתי בסיטואציה הזאת?
השאלות האלה יעזרו לי לעטוף את הזיכרון מהרגע המסוים הזה בעוד שכבות שיוצרות קשרים חדשים במוח והזיכרון מהרגע הזה יהפוך למשמעותי יותר ויש סיכוי טוב יותר שהוא יישאר איתי לאורך זמן.
דוגמה לשימוש בטכניקה :
אני יושבת במיון בבית חולים וממתינה עוד שעתיים כשהרופא יבוא לבדוק את בעלי, מדפדפת באלבום התמונות שלי ומזהה תמונות של הרגעים המשמחים האלה שמעלות חיוך על פניי.
אני יכולה לחלוק את הרגע הזה עם בעלי היקר שסובל ממש אבל אם גם הוא היה שותף לרגע הספציפי הזה ואני אצליח להזכיר לו את הרגע לא רק על ידי התמונה אלה על ידי סיפור קצר שמורכב מתשובות על אותן השאלות שהזכרתי קודם הזיכרון המשמח הזה יעלה חיוך גם על פניו ויגרום לו גם אם לרגע קט להפנות את תשומת ליבו למשהו טוב, לשהות בתחושה הזאת ולתת להורמוני שמחה ( אנדורפין , אוקסיטוצין, סרטונין ,דופמין)להתפשט בגוף .
אם גם אתם רוצים ללמוד איך לזהות ולהעצים את הרגעים החיוביים בחייכם, אני מזמינה אתכם לעקוב אחרי ולהישאר מעודכנים לגבי הסדנאות הקרובות שלי. בסדנאות נעמיק יחד בטכניקות לזיהוי רגעים משמעותיים, נתרגל צילום מודע, ונלמד כיצד להשתמש בתמונות אלו ככלי להעצמת החוויה החיובית בחיינו. עקבו אחרי לעדכונים על תאריכי פתיחה של סדנאות חדשות – אני מחכה לחלוק איתכם את הכלים המעשיים הללו!
